גן העדן הפנימי מצוי בתוכנו .... נעים להתבונן פנימה ולחוש את עיני המודעות נפתחות ומביטות. הכוונת המבט הפנימי אל קווי המשווה של הגוף אל צירי התנועה האורכיים והרוחביים פותחת ערוצים אנרגטיים ונותנת תחושת ביטחון וכיוון פנימי. הצירים של התנועה מהווים עוגן לתשומת הלב ומאפשרים מרחב של תנועה ונשימה לאורכם.

 

גם לחלל הפנימי יש מפה, בבואנו להניח את הגוף בתנוחות היוגה. צירי התנועה הנעים בין שני קצוות של תנועה יוצרים דיאלוג פנימי המייצר אנרגיה, מידת המאמץ הנכון שנשקיע בכדי לאפשר לדיאלוג לתמוך בשני הקצוות תקבע את מידת השקט והרכות שנביא לתנוחה ותחבר אותנו לגן העדן המובטח.

 

ציר רוחב ואורך של הגוף חוצים את הגוף במישור הפרונטאלי וההוריזונטאלי וסוללים את הדרך לישורת של הגוף בתנוחות. העבודה לאורך צירי התנועה של הגוף משמעותית במיוחד בכל התנוחות בהן משולב פיתול. בכדי לאפשר פיתול עמוק עלינו להתפתל סביב ציר התנועה אשר מסמן ומוליך את תנועת הפיתול כמו זרם חשמלי דרך הגוף, מהעקבים בעמידה או מבסיס האגן, בישיבה, עד לקודקוד.

 

מאחר וטווח התנועה הגדול ביותר בפיתול מצוי בצוואר, וטווח התנועה המוגבל ביותר באגן אנו עשויים לפתל את הראש על חשבון תנועה של האגן. בכדי למנוע זאת נתחיל את תנועת הפיתול של הגוף מכפות הרגליים או האגן ונסיים את תנועת הפיתול בצוואר ובראש.

 

הפיתול בצוואר ובראש מתרחש כהמשך ישיר של תנועת הפיתול בשדרה ובחזה. הצוואר נע מתוך האשראי שמעניקה לו תנועת הפיתול בחזה ואינו מתרחש באופן עצמאי. החיבור של תנועת הראש והשדרה יאפשר רכות וקלות בתנועת הראש. מתחים רבים בצוואר ובחגורת הכתפיים נובעים מתוך תנועה עצמאית של הראש אשר מנותקת מתנועת הגוף.

 

תיאור הפיתולים במאמר יתייחס רק לציר הפיתול של הגוף בהם ולא לאספקטים אחרים של התנוחות.