גוף מלא תודעה ריקה

"התרגום הנפוץ לפרטיאהארה הוא התכנסות החושים וההכרה, אולם קשה להבין ממנו למה הכוונה. פרטיאהארה מתורגמת בפשטות יתרה כנסיגה של החושים והאובייקטים שלהם. למה הכוונה ? כשפוקחים עיניים, הן רואות. מה אפשר לעשות כדי לגרום לנסיגה של חוש הראיה ? הרי אי אפשר לעצור את העיניים מלראות ?"



אם כן, אם אי אפשר לעצור את העיניים מלראות למה מכוון הטקסט. הפרישה מהאובייקטים איננה מכוונת לכך שהיוגי יפסיק לראות, לשמוע, להריח.. הוא אינו יכול לחיות בחדר סגור אטום מההשפעות של עולם התופעות בכדי לשנות את האופן שהוא חווה ומגיב אליהם.
 

הטכניקה הזו של הסתגרות במערה, בחדר מבודד היא כלי בעל עוצמה אולם אין הכוונה שהיוגי יסגור עצמו מהעולם לכל חייו. ההתנסות בפרישות בתנאים שיש בהם הפחתה של  גירויים חיצוניים נעשת בכדי לאמן את התודעה ולסייע לה להתחבר פנימה בסביבה תומכת ומאפשרת. התנסות כזו מחזקת ובונה ומאפשרת להיחשף מאוחר יותר לעולם מבלי להסתנוור, מבלי להתעוור מאינסוף האפשרויות המתעתעות.

הכוונה אפוא בפרישות היא לשנות את האופן המתעתע בו אנו רואים את העולם ולראות את טבעו האמיתי של העולם, ללא כל הצבעים שהתרבות, האופי, השיפוט, ההתניות וההרגלים שלנו, צובעים אותו. מהו טבעו האמיתי של העולם ? ההתקלפות מקליפות שאנו עטופים בהן וספגנו מרגע לידתנו היא תהליך הדרגתי אשר מפשיט אותנו ממה שנדמה לנו שמגדיר אותנו ובונה לנו נקודת מבט החוצה את ה"מאיה" – התעתוע ורואה את המציאות כפי שהיא. לא כפי שאנו הינו רוצים שתראה, אלא כפי שהיא, ברגע ההווה.

ההתכנסות פנימה המיוחדת המאפיינת את השלב הזה בדרך הרוחנית היא תוצר של הבנה והתפתחות אישית המובילה אליה באופן טבעי. בדומה להתכנסות, המתרחשת בתרגול התנוחות גם כאן תהליך הדרגתי של הפניית הקשב פנימה, של ריכוז ומודעות מתרחש מעצמו ומאפשר את השינוי הפסיכו פיסי שאנו חשים בתרגול. אותו שקט פנימי המתלבש על החושים אשר נסוגים מעולם התופעות בחוץ ומופנים פנימה לתהליכים הפנימיים.

העברת הקשב וההתמקדות בתכנים המעצימים אותנו בעולם הפנימי היא תוצר טבעי של התרגול ומתרחשת בהדרגה לאורך משך התרגול ומועצמת עם שנות הוותק והניסיון שלנו במהלך השנים. תהליך עדין זה מביא את השינוי כך שבהדרגה הבחירות שלנו משתנות, התזונה, אורך החיים, היחס לעצמנו ולאחרים, הבחירות, הגדרת החופש והמאווים שלנו. הפרישות מתרחשת מתוך נסיגה מודעת מהמקום שהינו בו למקום אחר, גבוהה יותר. השינוי הוא טבעי ותהליכי ויכול להתרחש רק מתוך הבנה מעמיקה של הדרך ומתוך בחירה חופשית. לא משום שכך נדמה לנו שנכון יותר לחיות, אלא משום שכך אנו חווים בתוכנו. למעשה שינוי כזה קורה מעצמו לא ניתן לחולל אותו מכוח רצון רק מתוך התבוננות והפנמה. 

לא נכון לכפות להזמין בכוח את הפרישות משום שאז היא מזויפת ואיננה מובילה לאושר. פרישה מתוך כורח או כוח רצון תוביל לאומללות, למצב ביניים בו הפורש, איננו נהנה מפירות הפרישות אולם נאלץ לוותר על עולם התופעות והנאות החושים ונותר בודד ואומלל.. 

​

ציטוט מספרו של יוגי רמהקרישנננדה, בספרו "היוגה סוטרה לפטאנג'לי", הוצאת גל בע"מ. עמ' 115

"פרטיאהארה אמיתית היא פרישה מהנאה מטופשת כלשהי כדי לזכות בעונג של ממש, והיא מתרחשת כאשר אתה מפנה את גבך להנאות העולם מתוך ההבנה שאין בהן אושר אמיתי. אך אם פרישתך נובעת מן האגו, אתה יכול להסתובב באשרם בלבוש כתום עם שם של סואמי, אך בו בזמן יהיה לך אגו מנופח מתחושת עוצמה ושליטה. אם זהו המצב – עדיפה בהרבה ענוותו של החוטא.

פרטיאהרה יכולה להופיע רק עקב ויוקה, יכולת הבחנה. רצוני הוא שמאמציהם של תלמידיי יהיה ממוקד בלהבין את מהותם האלוהית, ולא בפרישה בכוח. מפני שאם אתה מבין, תופיע פרטיאהארה בצורה טבעית. כמו ילד שמוותר על אוכל למראה שוקולד, כמו האוהב שמוותר על חבריו כדי לפגוש את אהובתו. כמו הסדהו שעוצם את עיניו מפנה את הגב לעולם התופעות כדי להישיר מבט לעבר זוהר עצמיותו."



רק כאשר נתאהב בחיפוש הפנימי באופן טוטלי ונחוש את החופש והאושר שהיא נושא בחובו, נוכל לפרוש ממושא החושים באופן אמתי ומחובר. רק בתנאים אלו פרישה והתכנסות פנימה תביא אושר וסיפוק אמתי. עד אז נמשיך לחקור ולהתבונן ולחפש את הצעד הבא קרוב יותר לעצמנו, למקום שנוכל לראות את המציאות כפי שהי ולא כפי שאנו בוראים אותה בעיני רוחנו.