סוטרות יוגה של פטנג'לי

מאמרים על סוטרות היוגה של פטנגלי.

מבוסס על פרשנות של גלית לוין, המסבירה את הטקסט המיוחד הזה, באופן ברור ונגיש. 

פרשנות המאפשרת להבין את הרלוונטיות שלו לחיים שלנו, כאן ועכשיו, על מנת שנוכל להשתמש בו כדי ליצור שינוי.  

בחרתי לכתוב עליו משום שאני מבינה את הכוח האדיר שטמון בו.

סמדהי פדה - הפרק הראשון

הפרק הדן במצב של הכרה בהירה והידע המתקבל במצב זה

סוטרה 1.1

Atha yoga nusanam -  עתה מתחיל הלימוד השלם של היוגה.

סוטרה 1.2

yogas citta vrtti nirodhah  - יוגה היא חדילה של גלי ההכרה.

סוטרה 1.3

Tada drastuh svarupe vasthanam – רק אז הפורושה, או הרואה, יתגלה בצורתו הטבעית, האמיתית.

סוטרה 1.4

 Vrtti sarupyam itaratra – במצב אחר, כשגלי ההכרה אינם במצב של חדילה, הפורושה יראה בהתאם לגלים.

סוטרה 1.5

vrittayah pancatayyah klista – התנודות הן חמש: כואבות ולא כואבות.

סוטרה 1.6

vritti sarupyam itaratra – חמשת סוגי התנודות הם: ידיעה תקפה (נכונה), ידיעה מוטעית, המשגה (דמיון), שינה וזיכרון.

סוטרה 1.7

 pratyaksa numana gamah pramanani – ידיעה תקפה, מבוססת על תפיסה, הסקה ועדות.

סוטרה 1.8

 viparyayo mithya – jnanam atadrupa pratisthar – ידיעה מוטעית היא ידע שגוי שאינו מבוסס על דמותו (הממשית) של זה (של האובייקט שמונח בבסיסה).

סוטרה 1.9

sabda jnana nupati vastu – sunyo vikalpah – המשגה מושתת על מילים שאין מאחוריהן אובייקט אמיתי.

סוטרה 1.10

abhava pratyaya larnbana vrttir nidra – שינה היא תנודה המבוססת על רעיון – מוצג של אי התרחשות (של תכני תודעה אחרים).

סוטרה 1.11

anubhuta visaya sarnpramosah smrtih – זיכרון הוא שימור של אובייקט שנחווה בעבר.

סוטרה 1.12

abbyasa vairagyabhyam tan nirodhah – הגבלת (התנודות) אלה (מושגת) באמצעות אימון ואי-השתוקקות.

סוטרה 1.13

tatra sthitau yatno bhyasah – אימון הוא המאמץ (להשגת) יציבות בזה (במצב של הגבלה)

סוטרה 1.14

sa tu kala nairantarya satkara sevito drdhabhumih – אבל (אימון) זה מבוסס היטב (רק לאחר ש) טופח כראוי ולאורך זמן ברציפות.

סוטרה 1.15

drsta nusravika visaya virsnasya vasikara sarnjna vairagvarn – אי השתוקקות או (ויתור על החזקה) היא ידיעת השליטה של (היוגי שהוא) ללא צמא לאובייקטים הנראים והמתגלים.

סוטרה 1.16 

tat pararn purusakhyater guna vaitrsnyarn – (הצורה) העליונה של (אי השתוקקות) זו היא אי צמא לרכיבי היסוד (הגוּנוֹת) (הנובעת) מראיית העצמיות (הפורושה).

סוטרה 1.17 

 vitarka vicara nanda smita nugamat samprajnatah – הדרך להגיע לידע השלם עוברת דרך ארבעה שלבים. ויטרקה – התנסות ישירה באובייקט. ויצ'ארה – חקירה על הטבע של האובייקט. אננדה – החקירה מובילה לכך שהאובייקט נחווה כנועם או איננו מהווה מקור לסבל. אסמיטה – החקירה מובילה לגילוי הזהות העצמית של האובייקט.

סוטרה 1.18 

virama pratyaya bhyasa purvah sarnskara seso nya – = מצב נוסף עולה כתוצאה מהתרגול הקודם (הידע השלם) שבו כל פעילות ההכרה חדלה אבל הסמסקרות נשארות.

סוטרה 1.19 

 bhava pratyayo videha prakrtilayanarn – המקום שהוא מעבר לידע, בו יש הפרדה מלאה בין פורושה לפרקריטי הוא טבעי לחסרי הגוף ולמתמזגים בפרקריטי.

סוטרה 1.20 

sraddha virya smrti Samadhi prajna purvaka itaresam – במקרה של האחרים, קודמים לה אמונה, מאמץ, זיכרון, הכרה בהירה, וידע.

סוטרה 1.21 

 tivra sarnveganam asannah – הנחושים בעלי הדחף החזק קרובים (לסמדהי)

סוטרה 1.22 

 mrdu Madhya dhimatratvatvat tato pi visesah – כתוצאה מכך (שהדחף עשוי להיות) חלש, בינוני או חזק ישנו גם הבדל (במידת הקרבה לסמדהי)

סוטרה 1.23 

Isvara pranidhanad va – או שסמדהי עשוי להיות מושג על ידי התמסרות מוחלטת לאישוורה – Isvara, מקור השפע.

סוטרה 1.25 

tatra niratisayam sarvajna bijam – בו זרע ידיעת הכול, אין מעליו.

סוטרה 1.30

 vyadhi styana samsaya pramada lasya virati bhranti darsana labdha bhumikatva navasthitatvani citta viksepas te ntarayah – המכשולים המסיחים את הדעת הם: ניתוק מהעצמי, עייפות, ספק, פזיזות או חוסר תשומת לב, עצלות, הסחת דעת עם התעוררות התשוקות, ראייה מוטעית או תפיסה שגויה של המציאות, חוסר יכולת להשיג את המטרה ואי יציבות.

סוטרה 1.31

duhkha daurmanasya ngam ejayatva svasa prasvasa viksepa saha bhuvah - הסימפטומים של חוסר יציבות בהכרה הם: כאב או כיווץ של כל המערכת (גוף, הכרה); חוסר שביעות רצון או מחשבות שליליות; חוסר יציבות בגוף; חוסר יציבות בנשימה.

סוטרה 1.32

tat pratisedhartham ekatattva bhyasah – כדי להימנע מהם צריך להתמיד (אביאסה) להתמקד בעקרון אחד.

סוטרה 1.33

 maitri karuna mudito peksanam sukha duhkha punya punya visayanam bhavanatas citta prasadanam – הכרה שקטה מגיעה מתוך גישה מנטלית של ידידות כלפי שבעי הרצון, חמלה כלפי אלו הסובלים, שמחה כלפי אלו המצליחים ושוויון נפש כלפי הרעים.

סוטרה 1.34

pracchardana vidharanabhyam va pranasya – או על ידי הפניית תשומת הלב אל הנשיפה והעצירה שבסוף הנשיפה.

סוטרה 1.35

 visayavati va pravrttir utpanna manasah stithi nibandhani – על ידי פעולה אינטליגנטית של אובייקטים חושיים שיקדמו שליטה ויציבות בהכרה.

סוטרה 1.36

 visoka va jyotismati – או (שהגבלה מושגת באמצעות פעילויות מנטליות שהן) חסרות צער ונוסכות אור.  

סוטרה 1.37

vita rag a visayam va cittam – ניתן להשיג יציבות בהכרה דרך מיקוד באדם או אובייקט שהם חופשיים מתשוקות.

סוטרה 1.38

svapna nidra jnana lambanarn va  –  ניתן להשיג יציבות בהכרה על ידי ידע שמגיע דרך שינה וחלומות.

סוטרה 1.39

 yatha bhimata dhyanad va – או על ידי מיקוד במשהו שאנחנו מעריכים.

סוטרה 1.40

parama nu parama mahattvanto sya vasikarah – ואז (בעקבו טכניקות אלו) תהיה לנו שליטה מהדבר הגדול ביותר עד לדבר הקטן ביותר.

סוטרה 1.41

 kina vrtter abhijasye va maner grhitr grahana grahyesu tatsthatad an Janata samapattih – מבחינתו של מי שפעילותו המנטלית פחתה, שהוא כמו אבן חן שקופה, ישנה התמזגות (סמאפטי) של התופס, התפיסה ומה שנתפס.

סוטרה 1.44

ctayai va savicara nirvicara ca suksma visaya vyakhyata – באותו אופן מוסברים (שני סוגי מדיטציה נוספים:) ״ס־ויצ׳ארא״ (״מדיטציה שיש בה חקירה״) ו״ניר־ויצ׳ארא״ (״מדיטציה שהיא מעבר לחקירה״), שהאובייקטים שלהם מעודנים יותר. תרגום: דני רוה