אם אנו סך כל מה שאנו חשופים אליו, אז מה זה אומר על החיים שלנו ? כמות המסכים, המתח המלווה את סביבת החיים והעבודה שלנו, המזון המעובד, הקפוא וחסר הפראנה שאנו צורכים, הריצה האינסופית, הצרכנות, האגרנות, התשוקה הבלתי פוסקת , איזה פירות יניבו זרעים כאלו ? כמובן זו תפיסה פשטנית והחיים מורכבים יותר, יש גם חמלה ואהבה ויופי ונאמנות שאנו מוקפים בהם וגם הם מתבשלים בתוכנו ויצבעו את פירות חיינו. אולם אם נרחיק את התמונה מעט מעצמנו ונתבונן בצמח מאד ברור יהיה לנו כי כדי שיצמח ויפרח נשקה אותו במים ולא בקולה, נשקה אותו במידה הנכונה לא נציף אותו וגם לא נייבש אותו, נזבל את האדמה במה שיזין אותה, ולא בזאנקפוד, נשתול אותו בסביבה תומכת שיש בה, תנועה של אוויר, אור ושמש ונקיף אותו באנרגיה חיובית. לא היה עולה על דעתנו להטביע אותו באינסוף מסכים, אינפורמציה, להשקות אותו לא באופן סדיר ופעמים רבות בעודף או בחוסר, לא היה עולה על דעתנו לצעוק עליו, לקחת לו את האוויר, לטלטל את התודעה שלו בלונה פארק של מצבי רוח. לגמרי ברור לנו מה צמח זקוק כדי לגדול ולממש את הפוטנצייל שלו אבל מה שאנו זקוקים לו כל כך מעורפל ומתעתע. 

 

היוגה תראפיה נותנת נוסחה מאד פשוטה לבריאות, כפי שכבר ציינתי במשפט הפתיחה. הייתי רוצה להגיד כמה מילים בעיקר על משמעות של תנועה נכונה ושל מנוחה נכונה. האסנות התנוחות שלנו מאפשרות לגוף תנועה נכונה משום שהן מזינות היטב את כל המפרקים של הגוף בפראנה - אנרגיית החיים. הן מאפשרות תנועה בכל המפרקים ולכל הכיוונים בהן המפרק יכול לנוע. הן מציעות תנועה מאוזנת התומכת ביציבה ובאליימנט נכון של הגוף. באסנא אין אליימנט - ישורת,  האליימנט הוא בגוף בהתאם למבנה וליחודיות שלו, לא באסנא. הן עובדות על שילוב של כוח ושל גמישות. הן עובדת על שהייה ועל תנועתיות, הן עובדות על פעולה, מאמץ מאוזן ועל הרפיה. כן האסנות עובדות גם על הרפיה, הרפיה מודעת. לא שקיעה לנמנום מהיר בסיום התרגול אלא התבוננות בתהליך השחרור של הגוף עד להרפיה עמוקה מתוך התבוננות וחקירה. 

 

אולי יותר מעניין לחשוב רגע על מה זו מנוחה נכונה לתודעה. מנוחה נכונה כזו שתאפשר להכרה לנוח, לא לחושים או לגוף. קריאה בספר, צפייה בטלויזיה, שנת צהריים, אינם מאפשרים באמת מנוחה משום שההכרה שלנו פעילה בהן. אפילו בשינה יש חלימה, פעולה אקטיבית של ההכרה. למעשה רק במדיטציה יש מנוחה אמתית לתודעה. הטכניקות השונות של המדיטציה מכוונות לריקון של ההכרה. אנו עובדים על להיות בקיום הפשוט של גוף יושב ונושם, בתודעה רייקה.  כשעולות מחשבות אנו , פוגשים אותן מכירים בקיומן ומחזירים שוב את תשומת הלב לנשימה. זהו רגע גדול, רגע של מודעות. אנו איננו נותנים משמעות לפעמים בהם תומת הלב נדדה אלא לפעמים בהם החזרנו אותה לגוף לנשימה לקיום הפשוט. אנו לא נסחפים אחרי המחשבות, הסיפור והרגש שהן מעוררות אלא מחזירים את תשומת הלב לנשימה. מדיטציה היא אימון של תשומת הלב, של מודעות, במטרה להשקיט את ההכרה ולהגיע גבוהה יותר לרמה מעודנת יותר של התבוננות.