מחשבות על יוגה - פוסטים קצרים

​​​​​​​​

​​​​​​​​​​מחשבות על קארמה בעקבות הרצאה מרתקת של דורון פלד.

 

קארמה אוסף כל רשמי הפעולות שנחרטו בתודעה במהלך חיינו. כל פעולה, חוויה, התנסות שלנו משאירה עקבות. וכמו עקבות בחול, הצעדים המשמעותיים שצעדנו ישאירו עקבות עמוקים ואלו אחרים ישאירו עקבות .

שטחיים אשר הגלים ישטפו ויטשטשו את רישומם.

 

אותם רשמים הנצרבים עמוק בתודעה מעצבים את מי שאנחנו הם מתארים את קווי המתאר של אישיותנו, הם אנחנו. עד כמה תמוהה שזה נשמע לדפוסי המחשבה המודרניים כל מה שהננו הנו רק אוסף כזה או אחר של רשמים, עקבות של חוויות שנצרבו בתודעתנו החוזרים ועולים בתודעה שוב ושוב במעגליות אינסופית.  לא מאד שונה, שימו לב להשוואה הרומנטית מפרה המעלה גירה. באופן דומה ולא הרבה יותר מתוחכם אנו חוזרים וחושבים שוב ושוב את אותם מחשבות. רק לעתים נדירות יותר אנו מגיעים לתובנות, לפריצות דרך החודרות מעבר למעגליות הסמסקארה ומאפשרים זווית ראיה חדשה על עצמנו. סוג קטן וצנוע של הארה.

כאשר אנו יושבים במדיטציה, נכנסים לחדר שקט סוגרים את הדלת על עולם ועוצמים את העיניים, מצמצמים את הגירויים החושיים החיצוניים ומתבוננים פנימה אנו מגלים כי המחשבות המעסיקות אותנו הינן שטחיות ברובן. מחשבות הקשורות לרשמים אקראיים שנחרטו בעקבות חוויות שעברנו, שיר ששמענו מתנגן ברדיו, חילופי מילים בין אנשים שעמדו מאחורינו בתור בסופר, מילה שקראנו ממודעה מעיתון, סרט שראינו ועוד... מצעד אינסופי של מחשבות המתעוררות מרשמים שנצרבו בתודעה המעוררים מחשבות חדשות, הצורבים רשמים אשר העולים שוב בתודעה ומעוררים מחשבות נוספות וכך עוד ועוד ...


זהו מעגל ה"סאמסקארות" מעגל הרשמים המוטבעים בתודעה, אותם זיכרונות של המחשבות שלנו המתווים את אישיותנו המוטבעים בחול התודעה. בדרך כלל אלו רשמים העולים בעקבות המחשבה האחרונה שחשבנו. לכן בעולם הבודהיסטי בעיקר הטיבטי יש כזו משמעות למחשבות האחרונות העולות בתודעה בעת המוות. זאת משום שאותן מחשבות יחרטו את הרושם הראשון, הסאמסקארה הראשונה בגלגול הבא של תודעתנו.


הרשמים הללו הנם זרעים קרמתיים הטמונים בתת מודע אשר יש בהם פוטנציאל להתפתח ולנבוט למחשבה לפעולה. הם יכלו לנבוט רק אם נתן להם קרקע בטוחה, רק אם נשקה אותם שוב ושוב במחשבות שלנו. אם התודעה שלנו תחווה שוב ושוב כאב למגע של אש היא תלמד להימנע ממנה. כמה זמן ייקח לנו ללמוד, כמה כאב וסבל נחווה עד שנבין ונלמד להתרחק מהאש תלוי בנו. תלוי עד כמה נהיה מוכנים להתמודד וללמוד את השיעור, תלוי מתי נזהה את ההזדמנות שמעניקים לנו החיים לשינוי. כי תנאי החיים, הנסיבות, החוויות שאנו פוגשים, במיוחד אלו המשמעותיות, אלו המשאירות עקבות עמוקים בחול הם השיעורים שלנו, הם ההזדמנות שלנו ללמוד ולהתפתח.


להתפתח לאן ? מהו החופש האולטימטיבי אשר היוגי שואף אליו ?


היוגי שואף להשתחרר מהמעגל הסאמסקארות, לצאת לחופשי, לשבור את ההזדהות וההתקשרות שלנו לרשמים שהוטבעו בנו ולאפשר לזווית ראייה אחרת לתפוס את מקומה. מעגל  הסאמסקארות הנו מבוך, מבוך שיש לו מפה או קווי מיטהר ידועים מראש, החוזרים על עצמם מתוך אוסף נתון סופי של חוויות המתארות את סך כל פעולות הקרמתיים שיש להם פוטנציאל לנבוט בפרק חיים מסוים.


אם כן האם ניתן להשתחרר ? אם הכל ידוע מראש וחוזר על עצמו כמו במטריקס כיצד נוכל להשתחרר מהמבוך ? אם כן, זה תלוי במידה רבה גדולה מאד בזרעים שנשתול, אם נשתול זרעים של מנגו מתוק נהנה ממתיקות הפרי, אם נשתול  זרעי נים (עץ בעל פירות מרים כלענה) נאלץ לאכול פירות מרים. לא נוכל לזרוע זרעי נים ולצפות לאכול מפירות המנגו. זוהי קרמה אנו נהנים מהתוצאה של הפעולות שלנו וכך ביכולתנו להשתחרר ולצאת מהמבוך ככול שנזכך את תודעתנו כך חיינו ישגשגו ויפרחו וימתקו לנו...


אולם תהליך השחרור הוא ארוך וגורר גלגולי חיים רבים, אשר יפגישו אותנו בשיעורים אשר עלינו לחוות ויציגו הזדמנות ... הזדמנות לשינוי. בכל רגע בחיינו טמונה ההזדמנות הזו ליצור את השינוי, בכל רגע טמון הפוטנציאל מחכה שנשתול ונשקה ונאיר עליו מחומנו. זו מחשבה מרגשת ומנחמת עד מאד.


יותר מכך מאחר שאנו משפעים ומושפעים מכל מה שקורה סביבנו, מכל פוטנצייל הפעולות המקיף אותנו יש בכל רגע הזדמנות להשפיע לא רק על עצמנו אלא על מעגל רחב מאד כמעט אינסופי של תודעות. יש סרט מופלא הקרוב ביותר לליבי העוסק בפוטנציאל הזה להשפיע, בפוטנציאל להרבות את הטוב בעולם, הנקרא "להעביר את זה הלאה". סרט אמריקאי על ילד קטן הרוצה לשנות את העולם. החושף באופן צילומי מרתק את הרשת האנושית הצפופה בא אנו חיים ואת ההשפעה הרבה והאקראית שיש לנו זה על זה.


רשמים בתודעה, עקבות עמוקים בחול, מתאר קווי האופי, הפוטנציאל הקרמתי, זרעי המנגו, השחרור, ההשפעה, הרשת האנושית. כל אלו עוד רשמים עוד מחשבות מי ייתן ויובילו לפעולה נכונה, לקארמה טובה וירבו את הטוב בעולם.