החופש בתוך הגבולות

יוגה עם רחל – אוקטובר 2013

גבולות מאפשרים חופש, מהווים מסגרת מארגנת המשקיטה את התודעה ומאפשרת מרחב בתוכם. הריסונים שמציבה היוגה כתנאי להתפתחות רוחנית הנם גבולות ותנאים אשר מעצבים סביבה תומכת להתפתחות ושנוי.

​החיים שלנו רצופים באיסורים ריסונים מעין אלו. לא לעלות על הספה, לא לאכול בחדר השינה, להוריד נעליים בכניסה לבית, אין סוף ציווים אשר מגדירים את אופן ההתנהלות של הבית ושל המשפחה. בדומה לכך גם למדינה חוקים והגבלות אחרת נחייה בכאוס. מסגרת כזו של ריסונים היא הסממנים הראשונים של חברה, הם הכרחיים בשביל לאפשר חופש. חופש בתוך הגבולות.


תמיד נדמה שהגדרה של חופש היא העדר גבולות אולם חופש כזה הוא כאוס, בלגן היוצר חוסר בהירות ובלבול בעוד גבולות מאפשרים ליצור אינסוף אפשרויות בתוכן. גם מתוך פרספקטיבה של חינוך ילדים, הצבת גבולות  משחררת אותם מעומס החלטות ומהליכה לאיבוד בתוך עולם לא מוכר.

הגבולות משחררים אפוא, ומאפשרים להמריא, ולבטא יצירתיות. מעניין איך דווקא הגבול מאפשר חופש אינסופי, כך הסופי והאינסופי נפגשים ומפרים זה את זה שהרי כדברי איינגאר יש לנו רק אמצעים סופיים, (הגוף שלנו, החיים, הנשימה) דרכם נוכל לחקור את האינסוף.


סוואמי ונקטסאננדה, בספרו סוטרות היוגה של פטנז'לי, מודן הוצאה לאור, מאנגלית פרייה הרט, מדבר הימות על הריסונים הנובעים מתוך מודעות והתבוננות, המאפשרים לרסן את ההשתוקקות.  כיצד נוכל לרסן את התשוקה ?


ציטוט ע"מ 163 "ימה הוא ריסון עצמי לא במובן של הדחקה או הכחשה עצמית, אלא באופן מאד עדין ויפה. הפניית הקשב אל עבר עצמו היא המפתח לימה. לדוגמה: כשמתעוררת תשוקה ליין, הקשב מופנה אל כוס היין המונחת על השולחן, ונוצר מתח. במקום להתלבט אם לשתות את היין או לא, האם אנו מסוגלים להסתכל ולראות מה קורה לנו, מהו הדבר הזה שנקרא תשוקה? כך הקשב מתחיל לזרום כלפי עצמו, ומתרחש מה שפטנז'לי מכנה נירודהה, הצמא, שטבעי לאורגניזם החי, לא ייעלם, אבל התשוקה תעלם, המתח יתפוגג, ואז הרמת כוס היין או כוס המים פשוט תתרחש, ללא מאמץ.


כשרוצים לדעת מהי תשוקה, אייך היא עולה, איך היא פועלת וממה היא עשויה, הקשב מופנה כלפי עצמו ובו ברגע התשוקה  מאבדת את כוחה. כך מפתחים כוח רצון, אבל מסוג שונה. לא נכנעים לתשוקה , לא מדכאים אותה, אלא צופים בה. אם נכנעים לה, אנו מחוסלים. אם מדכאים אותה, נדמה כאילו התשוקה חוסלה לעת עתה. אבל בשני המקרים לא הבנו מהי תשוקה, כך שבפעם הבאה היא תופיע בצורה שונה ותתפוס אותנו לא מוכנים.


הדרך היחידה שבאמצעותה ניתן להבטיח שלא נופתע, היא להיות מודעים למקור, לקיום ולפעולת הדבר הזה שנקרא תשוקה. כשעושים זאת התשוקה נעלמת, ומה שטבעי קורה ללא התערבות הרצון. החיים נעשים לגמרי טבעיים ולכן משוללי מתח ובלבול. אינטליגנציה אחרת פועלת אז. אפשר לקרוא לה אלוהים, כוח עליון וכדומה. זהו ריסון עצמי מאיכות אחרת, ולריסון עצמי כזה פטנג'לי מתכוון כשהוא מתאר את הימה בסוטרות היוגה.


ריסון מאיכות כזאת לא יכול להיות מוגדר או מצומצם למערך של "עשה" ו,אל תעשה". כיוון שאף פעם זה לא עובד. לעומת זאת, אם נהיה מודעים כל הזמן, הפילוסופיה הזו תחייה בנו. המודעות מביאה בחובה פעולה בלתי ניתנת להגדרה שיש לגלותה מרגע לרגע בלי לקטלג אותה ובלי לאבחן אותה."


חופש אמתי על פי פטנג'לי אינו תלוי בהחלטה כזו או אחרת אלא במינד, בתודעה העומדת מאחורי ההחלטה. התשוקה תעלם כאשר התודעה תתעלה מעל הפעולה ותהיה קשובה למה שמתרחש בתוכה. כאשר החשיבות לפעולה כזו או אחרת מתפוגגת ויש שוויון נפש כלפי הפעולה, התשוקה אליה נעלמת.


חופש אמתי אינו העדר גבולות אלא היכולת למצוא את המרחב והחופש בתוך הגבולות. הגבולות מגדירים את המרחב הפנימי, את אינסוף אפשרויות בתוכם. כמו מסגרת של תמונה, המגדירה את הגבולות החיצוניים שלה אולם מאפשרת אינסוף אפשרויות ציור בתוכה. המסגרת אינה מגבילה את הצייר אלא מגדירה ומארגנת לו את סביבת עבודה.


תנוחות היוגה הנן מעוגנות במסגרת חיצונית, צורנית מוגדרת אולם התנועה הפנימית בתוך המסגרת היא אינסופית. כמו המרחב בתוך מסגרת הציור יאפשרו לנו גבולות המסגרת של התנוחה מרחב אינסופי בתוכה. התנוחה תישאר תנוחה כל עוד לא נחצה את גבולותיה ונשנה אותה. בכדי לבצע תנוחה עלינו להקפיד להחזיק את המסגרת המגדירה אותה כתנוחה ולמצוא את החופש בתוך גבולותיה.


כמו בתנוחות היוגיות גם בחיים שלנו מעבר למזרן היוגה נשמרת אותה תבנית. אנו חיים בתוך מסגרות המעוגנות בגבולות, בחוקים, בצורות ביטוי, ובמנהגים מוגדרים. גבולות ברורים אלו יאפשרו לנו למצוא את המקום המיוחד הנוח שלנו בתוך אינסוף האפשרויות הגלומות בהם.


אז... להיות חופשי אינו להתריס כנגד הגבולות אלא למצוא ולהגשים את האפשרויות הגלומות בתוכן. הריסונים שמציעה היוגה סוטרות של פטנז'לי הינן גבולות מוסריים בין אדם לעצמו ובינו לבין סביבתו. ריסונים אשר יעגנו את התודעה ויכוונו אותה להתפתחות. ריסונים אלו לא יגבילו אלא יסללו את הדרך להארה ויאפשרו חופש אמתי. חופש אשר אינו זקוק לפרוץ גבולות אלא יפסיק לראות אותם כמגבילים ויתחיל לראות את האפשרויות הגלומות בתוכן.