ריכוז ומודעות בתרגול היוגה

השקטת התודעה, סוטרה מס' 1.2 מתוך סוטרות היוגה של פטנג'לי, "יוגה ציטה וריטי נירודהה", מתארת מצב של יוגה כהשקטה של תנועת המחשבה.

על מנת לחקור את הטבע הנודד של התודעה אנו זקוקים ליציבות וריכוז. לתודעה שלנו יש נטייה לקפוץ מנושא לנושא, כמו קוף הקופץ מענף לענף בין ענפי העץ. תשומת הלב שלנו נודדת ונסחפת אחר כל דבר שעולה בתודעה, מחשבות על מה שהיה אתמול, על התכניות למחר ועוד, כך מחשבה מובילה מחשבה עד שאנו מתרחקים מאד מנושא ההתבוננות שלנו בתנוחה.

​בתרגול היוגה אנו שואפים להרגיע את התודעה, לעצור את הנדידה של המחשבות ולאפשר אתנחתא של שקט ומנוחה לתודעה. יש להדגיש כי אנו שואפים להתבונן בתודעה כפי שהיא ברגע נתון, אין הכוונה לביטוי או דיכוי של תנודות המחשבה בתודעה. תהליך ההשקטה מתרחש באופן טבעי עם מיקוד התודעה, כפי שמים שוקטים בהדרגה כאשר האבן שהושלכה אליהם שוקעת.



הריכוז הוא היכולת למקד את כל תשומת הלב ברגע נתון בנושא אחד, בלי להיסחף אחר מחשבות טורדניות שצצות להם בשצף קצף בראש. נושא ההתבוננות למיקוד תשומת הלב בתרגול, יכול להיות הגוף, התנועה, הנשימה והתודעה.

​המודעות היא היכולת להשתמש בכל החושים על מנת לפתוח את התודעה ולהתבונן במכלול התחושות המתחוללות בנו בעת תרגול התנוחה. לחוש את בהונות הרגל המתארכת, להרגיש את השריר נמתח לאט, את ההתארכות עד לקדקוד, את איברים מגיבים ונעים בחלל. להיות מודע פירושו להיות עם מה שעולה ברגע ההתבוננות, להרגיש תחושות נעימות של מתיחה ופתיחה או לחלופין אי נוחות ואף כאב. הכוונה בתרגול כשאנו משתמשים במונח מודעות, היא להיפתח לכל מכלול התחושות המתרחשות בגוף ברגע התרגול, כפי שהן, ללא כל שיפוט.



​ההתבוננות בתודעה, כעד נוכח ומודע הנמנע מלהגיב ולשפוט מאפשרת חינוך מחדש של התודעה לשהות כאן ועכשיו ברגע ההווה. פעמים רבות התגובה שלנו מונעת מתוך אימפולסיביות, מתוך מה שמכונה בסלנג "הטייס האוטומטי". אנו מגיבים עוד לפני שלקחנו זמן להתבונן ולבחור את תגובתנו באופן מודע ואחראי. באמצעות הנחת תשומת הלב שלנו ברגע הווה, אנו שואפים לדחות תגובה אימפולסיבית, אוטומטית על מנת לאפשר תגובה ממקום גבוהה יותר בתודעה, מתוך מודעות, הכרה ושליטה.

כשאנו מבצעים את התנועה, אנחנו חיים את הרגע במלואו ללא התייחסות לעבר או לעתיד. בזמן ההתארכות בתנוחה קיימת נוכחת מלאה בתנועת ההתארכות ולא בתנועה הקודמת לה או בזו הבאה. זהו תהליך היטהרות המטהר את החוויה של הרגע מכל הדעות הקדומות, מפחדים, מעכבות ומשיפוטיות. הנוכחות הממוקדת בגוף ברגע התרגול, מאפשרת את ביצוע התנועה בצורה רעננה, סקרנית ותמימה כתינוק שזה עתה נולד.



​מודעות וריכוז הנם כלי העבודה המרכזיים שלנו בתרגול. בין שני הפרמטרים האלו מתקיימת מערכת יחסים הדדית, הם נובעים זה מזה ומגבירים זה את זה. אנו בונים את הריכוז והמודעות בתרגול מתוך הקשבה ויישום של הדגשים השונים בתרגול התנוחות. איכות הקשב שלנו תקבע את איכות התרגול ואת מידת הכניסה שלנו פנימה.