מחשבות על יוגה - פוסטים קצרים

הדרך אל ההארה, מסך אחר מסך כמו במשחק מחשב ...

בהשראת הרצאה של דורון פלד על סוטרות יוגה של פטאנז'לי.

 

דורון פלד השתמש בדוגמא נפלאה של משחק מחשב בכדי להמחיש את דרך הגלגולים עד להארה. בכדי לנצח במשחק עלינו לעבור מסך אחר מסך, לדעת  מתי לקפוץ, ומייד אחר כך מתי להתכופף, מתי להדוף ומתי לתקוף ובדיוק בזוית הנכונה, בזמן הנכון בכדי להצליח לעבור את המסך במהירות המרבית  ולעבור אל המסך הבא כך עד למסך האחרון שלאחריו הניצחון.

 

הניצחון אשר גובר על כל המכשולים שבדרך ומוביל אותנו למקום גבוה יותר מעבר לתפיסה היומיומית, מעין חציה של המטריקס, עולם המאיה- הדמיון, אל המציאות האמיתית של הקיום. בכדי להגיע למסך האחרון עלינו לעבור המון מסכים, שוב ושוב נמעד והנורה תהבהב, המשחק יגמר וישלח אותנו חזרה להתחלה עד שנבין את החוקים המניעים אותו עד שנדע לעבור את כל המכשולים בדרך ונהיה מוכנים למסך האחרון.

 

עיננו נפערות בתדהמה לאותם שחקנים מיומנים אשר נעים באופן חלק בין המסכים במעין חוכמת חיים אלגנטית שמניעה אותם הלאה בעוד אנחנו שבים ושומעים את הצלילי המוכר של משחק נגמר ! וחוזרים לנקודת ההתחלה. אותם שחקנים שחקו שעות וימים במסכים קודמים עד שהגיעו לאותה מיומנות הנדרשת בכדי להתעורר מהמטריקס ולראות נכוחה את המציאות. אבל ההארה אינה רק ראיה נכונה היא גם ראיה מיטיבה.

 

ראיה השואפת לעשות את הטוב את המיטיב למען העולם, למען כל יצורי החיים. הרעיון להיטיב אינו נתינה לשם קבלה אינו עשייה לשם גמול. אולם הוא גם איננו הקרבה ללא גבול.  כלכלה נכונה של הטוב של הנתינה, מתוך הכרה גם בצרכים שלנו היא הכרחית בכדי להיטיב. הנכונות להיטיב איננה מספיקה היא רק נקודת ההתחלה, המניע ואופן ההתנהלות המתאימה הם תוצאה של אימון, עלינו לעבור את המסכים הדרושים בכדי להיות מוכנים להתמודד נכון בעמדה של נתינה, כמו הדלאי למה, כמו אמא תרזה כמו אינסוף דוגמאות מעוררות השראה.

 

המכשולים שבדרך, המכונות ה"קלשות", גורמי הסבל בהכרה הם העומדים בנינו לבין המסך האחרון. בדומה לשחקן הווירטואלי במחשב עלינו ללמוד כמה חוקי מפתח כדי לנצח את המשחק. ראשית להתגבר על הבורות שלנו, הבורות אשר משקפת את המציאות דרך המראה המבולבלת של הכרתנו ויוצרת תמונה מעוותת שלה. ראשית עלינו לנקות את כל הדעות הקדומות, לזכך את האופן בו אנו קולטים את העולם, לאפשר נקודת מבט אשר איננה מוטה כלפי מושאי החושים, לראות את העולם כפי שהוא לא כפי שהיינו רוצים שיהיה.

 

שנית עלינו להבין את הרעיון שאותה השתקפות מעוותת של העולם במראה חושבת שהיא אמיתית, שיש לה קיום עצמאי. השתקפות העולם אשר נדמה לה שהיא העולם עצמו, אשר איננה מודעת  לעובדה שהיא רק השתקפות שאין לה קיום עצמאי אלא בתוך הכרתנו. שהיא המטריקס שאנו יצרנו בעיני רוחנו ומאמינים שיש לו קיום אמיתי.

 

מכשול נוסף מהווה הנטייה שלנו לנוע בין שני כוחות, בין שני קטבים המטלטלים אתנו ביניהם וכובלים אותנו. גורם אחד הוא המשיכה, תשוקה אל משהו שאנו כמהים אליו מצד אחד ומהצד השני הנטייה לדחות להתרחק מכל מה שאיננו נעים או רצוי על ידינו. לפתח את היכולת להיות שווי נפש, לקבל בשלווה את שני הכוחות, להתגבר על זוגות הניגודים בלשון היוגה סוטרה היא שתאפשר לאושר במובן הגבוהה, אמיתי להתרחש בהכרה ולנהל את חיינו. אנו שבויים בין שני הקטבים הללו בעיקר קשה לנו להינתק מהנעים, מהרצוי, מהנחשק, קשה לנו להבין את הכוח הממית שלו. קל לנו להבין כיצד להינתק מהלא נעים, אולם להבין כיצד הנעים הרצוי פוגע בנו משעבד אותנו, זה מורכב יותר. דרושים לנו הרבה מסכים במשחק המטריקס שלנו כדי להבין זאת. בכדי לסייע בכך היוגי מתבקש להימנע ממתנות, להימנע מלהשתעבד ולהיות חייב למיטיב, כך ישמור על העצמאות המחשבתית והרגשית.

 

המכשול האחרון הינו להתגבר על הפחד מהמוות. פחד מהלא ידוע משינוי. פחד מסיום הקיום שלנו כפי שאנחנו, משינוי המכיל את סיום מה שהיינו. הפחד למות הינו המאחז האחרון שלנו בעולם המטריקס הכוזב. למעשה המסך האחרון איננו סוף המשחק אלא רק ההתחלה. רק משנהיה במקום הרוחני הזה נוכל לעבוד על השחרור המלא. בכדי להגיע לכך נותן לנו פטנז'אלי תמיכה בצורה של 8 איברים אשר תומכים בדרך הרוחנית ומובילים להאהרה. ריסונים אשר מלמדים את ההכרה בסבלנות ובאהבה כמו שמלמדים תינוק לרסן את עצמו, להיגמל מחיתולים בהתחלה, ולאט בהמשך לרסן את עצמו להתנהגות חברתית נורמטיבית. בה אינו יכול לעשות כל מה שרוצה מתי שרוצה אלא נדרש לדחות סיפוקים לרסן עצמו בהתאם לסביבה. כלומר, לקחת אנרגיה טמסית שלילית ולהמיר אותה בהתנהלות סטווית חיובית.

 

לרסן את ההכרה בכדי לסלול עבורה את הדרך לתובנות הרוחניות שיסייעו לה לסיים את המשחק להשתחרר מכל המסכים להגיע לחופש האולטימטיבי מחוץ למטריקס.