סוטרה 1.1

סוטרה יוגה של  פטנג'לי : סוטרה ראשונה - כאן הכל מתחיל

 

סוטרה 1.1 Atha yoga nusanam - עתה מתחיל הלימוד השלם של היוגה.

זהו הפסוק הראשון בסוטרות של פטנג'לי. נשאלת השאלה – מדוע עכשיו? מדוע זהו השלב שבו מתחיל לימוד היוגה? או, במילים אחרות, מה התנאי הראשון המוביל ללימוד השלם של היוגה?

המסע היוגי הוא מסע לעבר שחרור. ראשית, על מנת שנוכל להשתחרר, עלינו להבין שאנו משועבדים. מסע היוגי מתחיל רק כאשר אנו מבינים שבחיים שלנו יש סבל, אשר ממנו אנו מעוניינים להשתחרר. רק כאשר נבין זאת נוכל לעשות את הצעד הראשון בדרך הרוחנית. כאשר אי הנחת בחיי היומיום גלוי בפנינו, כאשר אנו מבינים שלמרות הנוחות והשפע שיצרנו (ולא רק בהיעדרם), אנו ממשיכים לחוות מידה של סבל ושל אי נחת, כאשר אנו מבחינים שכל הפתרונות לא צולחים ואנו מבקשים למצוא את הדרך החוצה – רק אז אנו מוכנים למסע שהיוגה מתווה לנו.

 שאלה נוספת שעולה מתוך הפסוק הראשון היא מהו המצב הזה שאנו מכנים בשם ״יוגה״?

פירוש המילה ״יוגה״ הוא ״איחוד״. הפרשנות הרווחת של המושג ״איחוד״ היא מוטעית; אין הכוונה לאיחוד בינינו לבין הבריאה (פְּרַקְרִיטִי), כך שאנו הופכים לאחד. זוהי לא תנועה מנפרדות לאחדות, כי אם להפך: זוהי ההבנה של הנפרדות, אשר מובילה להבנה שמלכתחילה ישנה אחדות, ושהנפרדות הינה רק אשליה ותעתוע.

באמצעות ההגשמה המלאה של דרך היוגה ביכולתנו להבין כי ההיפרדות היא הכרחית בדרך להבנת העובדה שמעולם לא היינו נפרדים. הפעולה אינה יצירת אחדות, כי אם הבנה שמעולם לא הייתה נפרדות. כשם שעל מנת להבין צורה אנו זקוקים לחלל, וכשם שבשביל לחוש שקט עלינו לשמוע צליל, כך בכדי להבין את הפּוּרוּשַה – האחדות, המקום הקבוע, המודע, הנצחי והבלתי משתנה, אנו זקוקים לפְּרַקְרִיטִי – עולם התופעות, הזמני, החולף והמשתנה תדיר. לכן, בכדי להבין את האחדות שבבסיס כל הבריאה עלינו לעבור דרך החומר, דרך החושים ודרך ההכרה, שהינם זמניים, חולפים ומשתנים. רק כאשר נבין את הנפרדות, נוכל לוותר על כל מה שטבעו זמני וחולף, ולהישאר עם מה שנותר בהיעדרו. כך האחדות, המודעות, תתגלה בצורתה הקבועה והנצחית. במצב זה של יוגה נוכל לראות את הבריאה במצבה הטבעי והאמיתי, ולא מבעד למסננים שלנו.

כיום, ההתבוננות שלנו על העולם נעשית דרך ההכרה שלנו, שכאמור, טבעה הוא זמני וחולף. אנו מזוהים איתה וסבורים שהמחשבות והרגשות שאנו חשים הם ״אנחנו״, אנו משוכנעים שהעולם המשתקף דרך המחשבות והרגשות שלנו הוא העולם האמיתי, משום שזה מה שאנו מסוגלים לראות. אולם אם רק אם נבין שאנחנו לא ההכרה שלנו, שתפיסת החושים שלנו מוטית ולכן מטעה, רק אם נוכל להתבונן מתוך מצב של הכרה בהירה, נוכל לזהות את הטבע האמיתי ולראות את הדברים בצורתם המקורית.

מצב זה של הכרה בהירה וצלולה הוא רק התחלת המסע, וביכולתנו להגיע אליו כאן ועכשיו, בכל רגע נתון. כאשר אנו עולים על מזרון היוגה אנו מטפחים מצב הכרה כזה, מצב סטווי, שמאפשר ראייה בהירה של המציאות.

תרגול האסנות, הפראניימה, והמדיטציה, מובילים אותנו לראות מעבר לגלי ההכרה באופן בהיר וצלול.  זהו ה"סַמָדְהִי", מצב ההכרה המאפשר חקירה והתבוננות. מכאן, מנקודה זאת, מתחילה הדרך הרוחנית.

מבוסס על שיעורים עם גלית לוין

תודה לגלית לוין, מורה מופלאה, על הוראת הדרך בצורה כה בהירה ונגישה.