סוטרות 1.34-1.39

פטנג'לי מספק מעין מדריך להולכים בדרך היוגה. בהתחלה הוא נותן הנחיות כיצד להביא להכרה בהירה שתאפשר רכישת ידע נכון ותוביל לפעולות מועילות בעולם, ובסופו של דבר לשחרור המלא. אולם לאחר מתן ההנחיות הוא מתאר את הקשיים שעלולים לצוץ בדרך, ובסוטרות הבאות הוא נותן עצות מעשיות כצד להתמודד עם הקשיים הללו. כמה יפה לראות שיש גמישות בדרך היוגית, שיש פתרון לכל מצב שעשוי להתעורר בדרך.

בסוטרות הבאות : מסוטרה 1.34 עד לסוטרה 1.40 מתאר פטנג'לי טכניקות שניתן ליישם במצב בו יש חוסר יציבות בהכרה. במצב זה, כשההכרה סוערת ואיננה במצב הסטווי שלה, לא נוכל לתרגל את הטכניקות המתקדמות יותר שתוארו בסוטרות הקודמות. לכן נותן לנו פטנג'לי כלים כיצד להתמודד עם מצב כזה. כשההכרה תתייצב נוכל לחזור לתרגולים המורכבים יותר.

סוטרה 1.34 pracchardana vidharanabhyam va pranasya – או על ידי הפניית תשומת הלב אל הנשיפה והעצירה שבסוף הנשיפה.

פטנג'לי מתאר תרגול נשימה - פראניאמה, בו יש התמקדות על הנשיפה. ההתמקדות בנשיפה נבחרה משום שלנשיפה יש אפקט מרגיע, לעומת השאיפה שלה יש אפקט מעורר. העצירה שבין הכנסת והוצאת האוויר מכונה קומבקה, וכשהיא באה אחרי הנשיפה היא מגבירה את האפקט המרגיע שלה.  המטרה בתרגול היא להרגיע ולייצב את ההכרה. בטכניקה זו, תשומת הלב שלנו מרוכזת על הנשימה, על אובייקט סטווי שעוזר למקד ולייצב אותה.

סוטרה 1.35 visayavati va pravrttir utpanna manasah stithi nibandhani – על ידי פעולה אינטליגנטית של אובייקטים חושיים שיקדמו שליטה ויציבות בהכרה.

את המשפט הזה ניתן להבין בשתי דרכים. על פי הדרך הראשונה, הכוונה היא לתרגול מדיטציה, להעברת תשומת הלב לאובייקטים חושיים כמו חוש השמיעה – לצלילים, חוש הראייה – מה שהעיניים רואות כשהן עצומות, או התבוננות בלהבה של נר וכדומה. למעשה, ניתן למקד את תשומת הלב בכל אחד מהחושים ודרכו לייצב את ההכרה.

הדרך השנייה תתמקד יותר בפעולות בחיים, בהפניית תשומת הלב אל החושים בזמן שאנו פועלים בעולם,  בייצוב ההכרה דרך הפעולות היומיומיות שלנו. לדוגמה, בזמן מקלחת אנו יכולים להפנות תשומת הלב לחוש המגע, לתחושה של המים על הגוף. בזמן נהיגה אפשר להפנות את תשומת הלב לחוש הראייה, למה שהעיניים רואות. בזמן הליכה, לתחושות הגופניות שמתעוררות בהליכה וכדומה.

בכל פעם שנייצב את תשומת הלב על אובייקט מסוים, ההכרה שלנו תתייצב ונוכל להמשיך לעבר החקירה היוגית שאנו מעוניינים בה. חשוב רק להקפיד שאובייקט ההתבוננות יהיה בעל אופי סטווי, כדי שיהיה לו אפקט מרגיע ומייצב.

סוטרה 1.36 visoka va jyotismati – או (שהגבלה מושגת באמצעות פעילויות מנטליות שהן) חסרות צער ונוסכות אור.

 

תרגום המילה jyot – נוסך אור או מאיר. ייצוב ההכרה, או נירודהה – חדילת הגלים, יכול להיות מושג באמצעות התמקדות במשהו חיובי, דימוי מנטלי של מקום שמעורר בנו שלווה ואור. אם כן, דרך נוספת לייצב את ההכרה היא בעזרת דמיון מודרך בו אנו מדמיינים מקום מרגיע, אשר מעניק שלווה וביטחון.

סוטרה 1.37 vita rag a visayam va cittam – ניתן להשיג יציבות בהכרה דרך מיקוד באדם או אובייקט שהם חופשיים מתשוקות.

מה שאומר פטנג'לי בסוטרה זו, הוא שניתן לייצב את ההכרה גם דרך התמקדות באדם החופשי מתשוקות, במורה רוחני שמהווה עבורי מודל. מאחר ותשוקות הן כוח המסעיר את ההכרה, הן מייצרות הרבה גלים ומשרות אי שקט. לפיכך, אדם שפועל בעולם עם הכרה בהירה, אשר חופשי מתשוקות, יכול להוות מקור השראה ולהוביל להשקטה של ההכרה. למשל, הדלאי למה מהווה דוגמה דרך ההתנהלות הסטווית שלו בעולם והנכונות שלו להועיל ולשרת. גם ציורי האיונים של הקדושים בנצרות מונצחים כמקור להשראה להתנהלות תוך שירות והתמסרות.

ניתן להבין זאת גם כהתבוננות פנימה על הנוכחות של מורה פנימי שמכוון אותנו כמו מצפן אל עבר מקום טוב ורגוע בתוכנו, שמרגיע ומייצב את ההכרה. העיקרון המנחה בסוטרה זו הוא כי התבוננות בכל אובייקט הנעדר תשוקה ירגיע את ההכרה, לדוגמה, התבוננות בטבע, בהר, בפרח או בכל אובייקט סטווי אחר.

סוטרה 1.38  svapna nidra jnana lambanarn va  –  ניתן להשיג יציבות בהכרה על ידי ידע שמגיע דרך שינה וחלומות.

במהלך השינה אנו יכולים לקבל ידע על מקום שאין בו גלים בהכרה. שינה יכולה להיות מקור לידע על הזמניות שבמצב הלא יציב של ההכרה, משום ששינה היא מקום שבו אנו נוכחים בו ללא גלים.  אנו יכולים להיווכח כי גם בתוך הסערה, בלב ליבו של הכאוס הרגשי, כאשר אנו ישנים הגלים חדלים ואנו נוכחים במרחב שקט.

באותו אופן הזמניות מתגלה בפנינו גם בחלומות, משום שכאשר אנו מתעוררים מהחלום למצב של מודעות, ניווכח כי החלום היה ואיננו, כי גם הוא חולף וזמני. הידע היחידי שרלוונטי עבור ההתפתחות הרוחנית שלנו בחקירה היוגית, הוא הידע לגבי הזמניות של החלום ולגבי האופי הקבוע של המודעות שממשיכה להיות נוכחת גם בזמן שינה, גם כשאין הכרה ערה. מה שמשמעותי עבורנו הוא ההבנה כי אנו יכולים להיות מודעים גם כאשר ההכרה היא במצב של שינה וחלימה.

אולם יש להבין כי על אף שיש מודעות בזמן החלימה, הידע שנקבל מתוכן החלומות הוא ידע שגוי שאינו רלוונטי לנו, כי הוא סובייקטיבי ותלוי במי שמפרש אותו. החלומות הם בסופו של דבר גלים בהכרה – חולפים, זמניים ונתונים לשינוי, כמו כל האובייקטים. ההבנה כי המודעות היא נוכחות קבועה גם במצב של שינה וחלימה, בשונה מהזמניות של החלום, היא המסר שבו אנו רוצים להיווכח. אנו רוצים להבין שהמודעות לא תלויה בהכרה כדי להתקיים, שהיא נוכחת באופן קבוע ובלתי נתון לשינוי. 

"יוגה נידרה" – הוא מצב שבין ערות לשינה, מצב בו ניתן לקבל ידע לא מתוך הגלים של ההכרה, משום שבמצב זה ההכרה ערה אולם יש בה מעט גלים והיא במצב רגוע רגע לפני ההירדמות. במסורות יוגה מסוימות נהוג לעשות מדיטציה במצב זה. אולם גם כאן, הידע שאנו מעוניינים בו אינו על תוכן החלומות אלא על הטבע המודע שלנו.

סוטרה 1.39 yatha bhimata dhyanad va – או על ידי מיקוד במשהו שאנחנו מעריכים.

מיקוד באובייקט יסייע לצאת מהמקום הלא יציב. כל אובייקט סטווי ייצב את המערכת ויאפשר התרחבות ורגיעה. כל אובייקט שמעורר אצלנו תחושה של נועם, ושבו נוכל למקד את תשומת הלב, ישקיט את המצב הסוער בהכרה. לא חשוב מהו האובייקט, מה שחשוב הוא המיקוד, שהוא זה שמייצב ומרגיע. כל מה שחשוב הוא שההתמקדות תהייה באובייקט סטווי, שמכוון לפעולות מיטיבות ומועילות ולא אובייקט שיתסיס את ההכרה ויעורר תשוקות שיסיטו מהדרך. הדגש בסוטרות אלו אינו על רכישת ידע נכון והעמקה, אלא על יציאה מהמקום הסוער והתקוע.