גוף מלא תודעה ריקה

סוטרה 1.23 Isvara pranidhanad va – או שסמדהי עשוי להיות מושג על ידי התמסרות מוחלטת לאישוורה – Isvara, מקור השפע.

​

מסוטרות קודמות עולה כי ניתן להגיע לידע של הטבע המודע – הסמדהי, דרך חקירה או דרך לידה. כאן מציג פטנג'לי את האפשרות להגיע לסמדהי גם בדרך נוספת, על ידי התמסרות למקור לשפע. התרגום המילולי של pranidhanad הוא "לראות כל דבר". והתרגום המילולי של Isvara הוא "המקור של השפע". אם כן, הכוונה בסוטרה זו היא שניתן להגיע לסמדהי גם דרך כך שנראה בכל דבר את המקור לשפע.

​

אם כן, מה הכוונה במילה ״מקור״? מהו מקור השפע? ומהי התמסרות?

​

הדרך הזו, של לראות בכל דבר את המקור של השפע, מכוונת אותנו לראות מעבר למופע הגלוי של הדברים, לראות את הנסתר, את המקור. התפיסה הרגילה שלנו של המציאות היא דרך עולם התופעות, הפרקריטי. אנו רואים צורות, צלילים, מחשבות, זהויות, את המופע הגלוי, החיצוני, הזמני והמשתנה של הדברים. הכוונה בסוטרה הזו היא לראות את הנסתר, את הטבע הקבוע מבעד למופע הגלוי, המשתנה והזמני.

​

תפיסה מסוג זה מבחינה בחלל המאפשר את קיומן של צורות. היא רואה את השקט, המאפשר את הופעתם של צלילים. היא רואה את המודעות המאפשרת את הופעתן של מחשבות ושל זהויות. היא רואה את הנסתר, הריק מכל הדברים הגלויים. השקט, החלל, המודעות – אלו הן המקור הנסתר, הקבוע והאחד, שניצב מול המופע הגלוי, רב הפנים והמגוון של הצלילים, הצורות והמחשבות – שהן משתנות וזמניות. המקור של השפע הוא הטבע המודע הנסתר, האחד, הקבוע שמאפשר את המופע של הפרקריטי, עולם התופעות. אם כן, הסוטרה הזו מציעה דרך ישירה להבנת הטבע המודע שעומד בבסיס הדברים, דרך התבוננות ישירה בנסתר, באחד שעומד במקור השפע של כל הדברים.

​

דרך זו, מובילה ישירות לאותן תובנות שאליהן מגיעים בתהליך החקירה היוגית שתואר בסוטרות קודמות  המכונה, .samprajna , המובילה ישירות לראיית הריקות שעומדת במקור של כל הדברים.  במילים אחרות מה שניווכח בו הוא שהשפע מגיע מתוך הריקות.

​

כל מה שניתן לומר על המקור לשפע הוא שהוא ריקות, שהוא נעדר מכל הדברים האחרים. ניתן לומר עליו שהוא נסתר, ללא צליל, ללא צורה, ללא מחשבה, ללא קיום, ללא זמניות, ללא מופע. מאחר שאין שום דבר שמופיע, הרי שגם אין שונות, אין שום דבר להשוואה אליו. למעשה, על המקור של השפע לא ניתן להגיד שום דבר.

​

אדם ההולך בדרך זו יבין שהמקור לכל דבר גלוי הוא הנסתר ויתמסר כל כולו לחקירה ישירה של הנסתר, של מקור השפע. הוא משתמש בעצמו, בחיים שלו, ככלי לגילוי, משום שהוא מבין שגופו ושההכרה שלו שייכים לפרקריטי, לעולם התופעות. הם מתקיימים רק בכדי למלא את התכלית, את ההבנה של המקום הריק, ואת ההתמזגות איתו.

​

מה שמייחד התמסרות מסוג זה, הוא שהיא מכוונת כולה לגילוי מקור השפע ומה שיוכל להוביל אליו. בהתמסרות הזו מה שאנו מוסרים הוא את הזהות הנבדלת שלנו, את ה"אני". אם יש הבנה מלאה שאנו אובייקט כמו כל האובייקטים האחרים, אז אין כל הבדל בינינו. לכן, הסבל של אחד הוא הסבל של כולם. בהתמסרות מסוג זה הפוקוס איננו האני. אדם זה אינו עסוק בתכנים שהמכשיר מעלה. אנחנו חושבים שאנחנו המכשיר, ולכן שמים את עצמנו במרכז, אולם מי שׁמבין את הנסתר מבין שאיננו המכשיר ושהמכשיר נמצא כאן רק כדי לשרת, רק כדי להועיל וכדי לתמוך בהבנה הזו.

​

אדם זה לא יהיה זקוק להרבה מילים בעולם, משום שאין לו עניין לדבר על ההתנסות שלו, על החוויות שלו, מכיוון שהוא מבין שזהו רק מופע זמני וחולף. מה שהוא יהיה מעוניין לקדם זה רק את הידע ואת הפעולות שיועילו לקיום, בכדי לנוע לעבר הבנת מקור השפע.  הוא מבין כי המודעות צמצמה עצמה לפרקריטי, למשהו זמני ומשתנה, רק כדי שיתאפשר לגלות דרכו את הקבוע. זאת משום שניתן לראות דבר רק דרך משהו השונה ממנו; כל הבריאה נוצרה רק בכדי שניתן יהיה לראות דרכה את הנסתר, את מקור השפע.

​

בחייו אלו, אדם זה בא לשרת ולהועיל משום שהוא מבין שהחיים הללו, הפרקריטי, הם כלי להבנת מקור השפע ולכן משרת אותם ותומך בקיום שלהם.