סוטרה 1.27

סוטרה 1.27 tasya vacakah pranavah – ניתן לתפוס את אישוורה דרך שימוש במנטרה אום.

המשמעות של המילה, pranavah – פרנוה, היא אום. ניתן להגיע לאישוורה דרך תרגול, חזרה על המנטרה אום באופן מנטלי, להתבונן בהתחלה של המנטרה במשך שלה ובסיום שלה. ולראות לכל דבר בעולם התופעות יש את הטבע של האום, התחלה וסוף, זמניות. דרך ההתנסות הזו אנו יכולים להבין כיצד המנטרה אום מבטאת את טבע הפרקריטי.

לכל יש את הטבע של האום, לכל יש התחלה אמצע וסוף. הרעיון שמדברים עליו בסוטרה הוא שהאום מסמל את המופע של כל הדברים, את הופעתם, הזמן שבו הם נוכחים ודעיכתם. זהו הרעיון בו אנו רוצים להגות עם תרגול המנטרה של האום.

בכדי לראות את טבע של האישוורה - הפורושה, ניתן להתבונן מה קורה שהמנטרה מסתיימת ולפני שמנטרה חוזרת ומופיעה ולראות דרך המופע הגלוי שלה את המקום הנסתר המופיע בהעדר המנטרה. רק בהעדר במנטרה אנו יכולים להיווכח בכך שהחלק המודע, המתבונן ממשיך להתקיים גם בהעדר המנטרה. הוא נמצא שם מאחורי הקלעים קבוע, עם הופעתה ועם היעלמותה של המנטרה.

בשלב הבא בתרגול ניתן לבדוק מה קורה כאשר המנטרה משתנה, להאריך אותה או לקצר, לשנות אותה ולראות האם השינוי משפיע על המקום הקבוע, האין, שמצוי בסיסה. המנטרה יכולה להשתנות אולם, הטבע של הפורושה, של המודעות, המקור של כל הדברים, הוא אחד, קבוע ובלתי משתנה, נמצא שם תמיד גם עם ההשתנות של המנטרה.

אם נראה את המופע של המנטרה כגל, נוכל לראות שכל המופעים יוצאים וחוזרים מאותו גל, מאותו העדר, הוא נשאר תמיד אותו דבר, אין. אולם כאשר האין מתגלה, הוא לא מפסיק את המופעים, הם ממשיכים להופיע, להתממש ולהעלם. האין נשאר יחד עם המופע, עם הצורה, ואז כאשר הצורה נעלמת, האין ממשיך. כך ניתן להיווכח שלכל עולם התופעות יש את אותו טבע, שכולו מגיע מאותו מקור, מהאישוורה. העדר האין הוא מה שמאפשר לשפע להגיע, הוא המקור שלו. הוא המקור של כל הבריאה, הוא מאפשר לכל המופעים להתממש.

אם כן, המנטרה אום יכולה להראות לי את הטבע של הפרקריטי ואת הטבע של הפורושה.

המשמעות של להיות מבוסס בהבנה של האישוורה במקום הקבוע והבלתי משתנה, היא שכל רגע נתון רואים את ההשתנות מול המקום הקבוע. בכל רגע יש הבנה כי המקום הגלוי המשתנה נמצא שם בכדי להראות לנו את הטבע של אישוורה. הפעולות שלנו בעולם מתרחשות מהמקום של ההבנה הזו. בסוטרה הזו ההבנה הזו צומחת מתוך הראייה כי הכול הוא כמו המנטרה אום, עולם התופעות שצומח מהאין וחוזר אל האין. כי המקור של הכל הוא האין.

בבואנו לפרש את הסוטרה הזו אל לנו לשכוח כי הטקסט גדל בתרבות בה לצלילים יש משמעות מיסטית והם מסמלים את פעימתו של היקום. החזרה עליהם יוצרת הדהוד ורטט פנימי אשר משפיע על ההכרה ומהווה מעין חיבור לפראנה – אנרגיית החיים. במסורת נהוג להגות את המנטרה מתוך חיבור לכוח שטמון בצליל ובמשמעות שלו.

המנטרה אום היא למעשה שילוב של שלושה הברות, אה, או, מ ויש משמעות גם לשקט העדר הצליל שמגיע עם סיומה. נהוג לצייר את הגרף  של ה״אום״ ארוך ומתון יותר בהתחלה (כשני שליש), וקצר יותר וחד בסוף התהליך (כשליש). זאת מכיוון שבריאה, היווצרות והתממשות לוקחות זמן, אבל הדעיכה בסוף היא מהירה יותר. בהתאם גם מבטאים את המנטרה מאריכים עם הנשיפה את השני ההברות הראשונות ומסיימים עם הברה שלישית קצרה יותר. 

במסורות היוגית נהוג לתרגל את המנטרה בקול ולאט בהדרגה עם החזרה עליה, להחליש את הקול עד שהיא נהגת בקול פנימי ללא צליל ואז לשקוע בדממה מתוך חיבור לתנועת הפראנה בגוף. למעשה השימוש במנטרה הוא אחת האפשרויות בטכניקה של מיקוד באובייקט אחד אשר מאפשרת להשקיט את גלי ההכרה ולהביא לחדילה שלהם.