top of page
סוטרות 1.14 - 1.13

בשתי הסוטרות הבאות, פטנג'לי מרחיב את התיאור של אביאסה – ההתמדה בתנועה לעבר המטרה. הסוטרות הללו רלוונטיות במיוחד לחיים ולתרגול היוגי, משום שהן משרטטות באופן פשוט ובהיר את התנאים המתאימים להצלחה.

סוטרה 1.13 tatra sthitau yatno bhyasah – אימון הוא המאמץ (להשגת) יציבות בזה (במצב של הגבלה)

עלינו להשקיע מאמץ בכדי להתמיד באימון ואף יותר מכך ההתמדה במאמץ שאנו משקיעים בתנועה לעבר המטרות שלנו היא התרגול. כמו כל שריר אחר בגוף גם שריר תשומת הלב זקוק לחיזוק, ככול שנידרש להשקיע מאמץ גדול יותר, בהנחת תשומת הלב על האובייקט,  כך באופן ישיר נחזק את היכולת הזו. המאמץ שאנו משקיעים בתרגול הוא מה שמחזק אותנו.

 

אם כן, ההתמדה בדרך היוגה דורשת מאמץ. אנו נדרשים לעשות משהו שאינו טבעי להכרה שלנו ולכן נדרש מאמץ כדי להשיגו. לדוגמה, בתרגול מדיטציה יש מאמץ בהחזקת ההתבוננות על הנשימה; יש מאמץ בהחזרת תשומת הלב אל הנשימה כשהיא נודדת ממנה; יש מאמץ בוויתור על כל שאינו הנשימה. אולם מאמץ נדרש לא רק באימון היוגי; ניתן לומר שהתמדה בכל דבר דורשת מאמץ, ההתמדה עצמה היא מאמץ. אולם ככל שנתמיד לאורך זמן בביצוע הפעולות שמובילות אל המטרה שלנו, כך יידרש מאתנו פחות מאמץ בכדי להמשיך להתמיד בהן.

הדברים הנוכחים בחיים שלנו הם הדברים שהשגנו מתוך התמדה במאמץ. כל מה שלא התמדנו בו נעלם כהרף עין, אין לו נוכחות לאורך זמן. הנוסחה, אם כך, פשוטה: עלינו להתמיד ולהשקיע מאמץ בפעולות המועילות לנו, משום שהתמדה היא שמשאירה את החותם החזק ביותר. לעומת זאת, דברים שאנו עושים לעיתים רחוקים, מדי פעם, לא ישאירו חותם והשפעתם לא תהיה מכרעת. לפיכך, אם ברצוננו ללמוד משהו – עלינו להתמיד לאורך זמן על מנת שהדבר יופנם וישפיע.

מאידך, אם נבצע פעולות שאינן מועילות, ונעשה זאת רק מדי פעם – לפעולות הללו לא תהיה השפעה מכרעת. השפעתן תהיה רגעית בלבד וללא השלכות לאורך זמן. לדוגמה, אם מדי פעם נאכל שוקולד, הדבר לא יהווה בעיה. אולם אם נאכל שוקולד מדי יום ביומו, ההשלכות יהיו מכריעות. אנו נשמין, נסבול מעודף סוכר וכיוצא בזה. וכמובן, יש לציין, שעלינו להימנע לחלוטין מפעולות אשר מסכנות אותנו או מזיקות לנו. כך לדוגמה נימנע מנהיגה תחת השפעת אלכוהול וכדומה.

אם כן, במהלך המסע היוגי שלנו, בכדי להגיע למצב של נירודהה בהכרה, עלינו להשקיע מאמץ ולהתמיד בפעולות אשר יובילו למצב סטווי של ההכרה, ועלינו גם לוותר על ביצוע פעולות רג׳סיות וטמסיות. כפי שאני מבינה זאת, הדרך היוגית איננה קיצונית. לכן, גם אם נעשה מדי פעם פעולות רג'סיות כגון שתיית אלכוהול, או פעולות טמסיות כגון עודף שעות שינה, לא תהיה לכך השפעה מכרעת על ההתקדמות שלנו לקראת המטרה.

סוטרה 1.14 sa tu kala nairantarya satkara sevito drdhabhumih – אבל (אימון) זה מבוסס היטב (רק לאחר ש) טופח כראוי ולאורך זמן ברציפות.

התמדה בדרך היוגה דורשת טיפוח באופן ראוי, לאורך זמן וברציפות. בפסוק זה נותן לנו פטנג'לי את הנוסחה להצלחה. מובטח לנו שאם נקיים תנאים אלו נצליח להגיע אל המטרה. אם כן, התנאים הנדרשים הם: תרגול כראוי – תרגול הנסמך על ידע נכון; תרגול רציף – בתדירות גבוהה; ותרגול לאורך זמן.

כמו שנאמר בסוטרה הקודמת, להתמדה יש השפעה מכרעת על ההצלחה שלנו במה שאנו מעוניינים להשיג, אולם בכדי להצליח עלינו להקפיד להתמיד בידע נכון. אם נתמיד במשהו שמהווה ידע שגוי, רק נעמיק את הסבל ולא נצליח להתקדם לעבר המטרה שלנו. ולבסוף, התנאי האחרון והמכריע הוא שעלינו להתמיד לאורך זמן, על מנת שנוכל להטמיע או להפנים את מה שאנו רוצים להשיג.

פטנג'לי מתאר כאן תהליך של התפתחות לעבר השחרור המוחלט. זהו תהליך הדורש מאמץ אולם מובטח לנו שבמידה ונתרגל כראוי, לאורך זמן וברציפות – נוכל להגיע להכרה סטווית, לרכוש ידע נכון, לפעול באופן מועיל בעולם ולצמצם את הסבל בחיים שלנו, ואף להגיע בסופה של הדרך אל השחרור המוחלט.

bottom of page