סוטרה 1.4

סוטרה 1.4 Vrtti sarupyam itaratra – במצב אחר, כשגלי ההכרה אינם במצב של חדילה, הפורושה יראה בהתאם לגלים.

בסוטרה זו מדבר פטנג'לי על  האופן בו אנו מתנהלים בחיי היומיום, כשגלי ההכרה אינם במצב של חדילה.

בחיי היומיום אנו מזוהים עם הווריטי, עם גלי ההכרה. נדמה לנו שאנו הזהויות שלנו, המחשבות שלנו, הרגשות שלנו, שאנו הגוף שלנו, אפילו ההכרה שלנו. אולם אם נעצור את הגלים, נגלה את הטבע האמיתי שלנו שגלי ההכרה מכסים, נגלה את הרואה, המתבונן המודע שמצוי מאחוריהם.

הדבר המדהים שמתגלה לנו בסוטרות האלו, הוא שניתן לראות מבעד לגלי ההכרה, מבעד למחשבות, לרגשות, לצלילים, למראות, לריחות, ובכך לגלות בעצמנו את המתבונן המודע שעומד מאחוריהם. כך ניתן גם לראות את העולם בצורתו המקורית, ולא מבעד למשקפיים הצבעוניות של ההכרה, שצובעות אותו על פי נטיית ליבנו.

אנחנו בונים זהויות ומצמידים תוויות, מספרים לעצמנו סיפורים בהתאם לאסוציאציות שעולות מתוך המפגש עם אובייקטים במציאות, וכך מתרחקים מרחק רב מהחוויה הנקייה של האובייקט עצמו. לדוגמא, צליל: ברגע שאנו מזהים צליל מסוים ונותנים לו שם, אנו מתחילים להצמיד לו תוויות, צובעים אותו בהתאם לחוויות העבר שלנו איתו, מגיבים אליו רגשית ומייצרים מולו אינספור גלים. אנחנו לא חווים את הצליל עצמו אלא את הגלים שהוא יצר אצלנו. אבל מה יקרה אם נוכל להפסיק את הגלים האלה, לשמוע מעבר להם את הצליל עצמו ולחוות אותו בצורתו המקורית? עד כמה פשוט יהיה עבורנו, במצב כזה, להגיב לצליל בצורה היעילה והמועילה ביותר.

אז איך רואים מעבר? אייך משקיטים את גלי ההכרה?

טבעה של ההכרה הוא לייצר גלים, ולכן אין באפשרותנו לעצור אותם. אולם כן ניתנת לנו היכולת והזכות לעצור, לשבת, לעצום את העיניים ולהתבונן פנימה. ניתנת לנו האפשרות לבחור היכן למקם את תשומת הלב שלנו, ניתנת לנו האפשרות לראות מעבר לגלים, לזהות אותם ולוותר עליהם כך שכל מה שיישאר יהיה בהיר וברור בצורתו האמיתית.