סוטרה 1.8
סוטרה 1.8 viparyayo mithya–jnanam atadrupa pratisthar – ידיעה מוטעית היא ידע שגוי שאינו מבוסס על דמותו (הממשית) של זה (של האובייקט שמונח בבסיסה).
עד כאן בטקסט ראינו שכדי לראות את הטבע המודע שלנו עלינו להביא את גלי ההכרה למצב של חדילה. בסוטרות קודמות פטנג'לי מראה לנו כיצד גלי ההכרה יכולים להיות מקור לסבל כשאנו מתפתים לראות את המציאות דרכם ומזדהים איתם וכיצד הם לא יהוו מקור לסבל כאשר נבין שהם זמניים, חולפים ושאינם מייצגים את המהות האמיתית שלנו. הוא מכוון אותנו לראות כי ידע שגוי, סובייקטיבי ומוטה יהיה מקור לסבל, בעוד ידע נכון של הטבע האמיתי של הדברים, - הקבוע, הנצחי והשונה ממני - לא יהיה מקור לסבל.
כמו כן ראינו כי כדי לראות את הטבע המודע שלנו עלינו להביא את כל גלי ההכרה למצב של חדילה, גם את הידע הנכון, משום שגם הוא גל בהכרה, זמני וחולף. גם הוא מסתיר את הפנים שמאחורי המראה, שניתן לראותם רק בדרך בלתי אמצעית, גם לא באמצעות ידע נכון.
בסוטרה הבאה עוסק פטנג'לי בהצגה של מהו ידע שגוי.
ידע שגוי, על פי פטנג'לי, הנו ידע שאינו מבוסס על ראייה של האובייקט כפי שהוא, אלא הוא מוטה באופן סובייקטיבי מתוך עולם ההתנסויות האישי של המתבונן. הידע התקף המהותי היחידי על אובייקטים מעולם התופעות הוא הידע בדבר המהות הזמנית והמשתנה שלו – ללא כל קשר לאיך הוא נראה בעינינו.
זו תפיסה מהפכנית בפני עצמה משום שאנו כה רגילים לחוות את האובייקטים ביחס לידע שיש לנו עליהם וביחס לאיך שהם גורמים לנו להרגיש. החקירה היוגית אינה מכוונת לסוג כזה של ידע על האובייקט. היא מכוונת רק להבחנה האם האובייקט שייך לטבע של פורושה, כלומר, קבוע ונצחי, או לטבע פרקריטי, חולף וזמני. כך אנו יכולים להבחין באופן ישיר ומהיר ולזהות את האובייקט כגל בהכרה, זמני וחולף או כחלק מהטבע האמיתי שלנו, קבוע ובלתי ניתן לשינוי. ההבחנה שגלי ההכרה כאובייקטים הם בעלי טבע שונה מאתנו, אשר אינו מייצג אותנו, תאפשר לנו לפעול בהתאם למה שנכן בסיטואציה שעומדת בפנינו ולא מתוך עולמנו הפנימי.
ההתנהלות הרגילה שלנו בעולם נובעת מתוך גלי ההכרה, המחשבות, הרגשות, שאנו רגילים לתפוס כמייצגות אותנו. מה אם נוותר על התפיסה הזו ונוכל לראות שכל אותם מחשבות ורגשות הם בסך הכול סיכום של ההתנסויות שלנו בעבר, שאינן בשליטתנו ואינן מייצגות אותנו. אם נבין שאין לנו יכולת לשלוט בעבר שלנו, ושאיננו יכולים להפסיק רגשות שמתעוררים בנו בעקבות התנסויות העבר, נוכל לראות כי שהדבר היחידי שאנו יכולים לעשות מולם הוא לבחור כיצד להגיב אליהם.
אנו רגילים לפעול בעולם מתוך רצון לקרב את מה שנעים ולהרחיק את מה שאינו נעים, אבל אם נבין כי הסבל שלנו נובע מתוך הזדהות עם הרגשות האלו, נוכל להשתחרר מהם ולפעול על פי מה שמועיל ולא לפי מה שנעים. רק אם נוכל להשתחרר מהידע השגוי בדבר מי אנחנו, נוכל לשנות את האופן בו אנו פועלים בעולם, נוכל לצמצם את הסבל ולהרבות את הטוב לעצמנו ולאחרים.
המסע היוגי הוא, למעשה, מסע מידע שגוי לעבר ידע נכון. ההבנה של מהו ידע שגוי חיונית בכדי שנוכל להבין מי אנחנו, כדי שנוכל להתחבר לטבע האמתי שלנו, לטבע המודע, כדי שנוכל לראות את הדבר העומד מולנו כפי שהוא, בדמותו האמיתית ולא בדמות הסובייקטיבית שהדבקנו אליו.