מאמרים - מחשבות על יוגה

ימי קורונה​

בהתחלה כשכל זה התחיל לא היה לי עניין בנושא, איזה מחלה אקזוטית מעולם אחר, זה הרגיש כל כך רחוק ולא קשור. בימים האחרונים כמו תסריט גרוע של סרט אימה, זה התקרב והתקרב בצעדי ענק עד שהפניקה הכללית תפסה גם אותי.

יוגה ומערכות יחסים א - מה שבין האדם לעצמו

מערכות יחסים הן בבסיס קיומנו, שכן אין דבר בעולם שעומד בזכות עצמו. החיים מורכבים ממערכות יחסים, מקשר בין שני דברים התלויים, ניזונים, נמצאים ביחסי גומלין זה עם זה. בכל רגע נתון אנו מוקפים במערכות יחסים, ובלעדיהן אין לנו קיום. מערכות היחסים שלנו מתקיימות בכמה מישורים: מערכת היחסים שאנו מנהלים עם עצמנו, מערכת היחסים עם האנשים המקיפים אותנו ומערכת היחסים עם הסביבה שאנו חיים בה. החשיבות העצומה של הנושא היא משום שיש קשר הדוק בין איכות החיים שלנו לאיכות מערכות היחסים שאנו מנהלים עם עצמנו, בבית, בעבודה, עם הטבע ועם המדינה שאנו חיים בה.

יוגה ומערכות יחסים ב - מה שבין אדם לאדם

אחרי שביססנו את ההבנה בין מי למי אנחנו מנהלים מערכת יחסים בתוכנו, והבנו איך להעניק תנאים טובים כדי שנשגשג ונגדל במודעות, נוכל להתייחס למה שקורה בינינו לבין אחרים. לאחר שהבנו שהתכלית שלנו היא להכיר באופן שלם את הטבע המודע שלנו ולנהל את חיינו לפיו, נוכל לאור התובנה הזו לבסס מערכות יחסים בריאות עם האנשים סביבנו.

להתעורר מהחלום​

אני חשה כמו בחופשה ארוכה שלעולם לא הייתי מעזה להעניק לעצמי. מוצאת עצמי מתרגלת, מודטת כותבת יותר מהרגיל ... הרבה יותר מהרגיל. אפילו אחרי שהסגר החמיר והטיולים הארוכים בשמורה מול הים, לא היו עוד אופציה רלוונטית, עדיין אני מתענגת על השקט, על זמן נדיר עם עצמי ועם משפחתי. ימים מקודשים. מרגישה שמשהו עמוק מתהווה ונבנה בתוכי איזה כוח שבתוך המרוץ המטורף נשכח ונותר מאחור ועכשיו הוא מקבל צורה ופנים.

על טבען של רגשות

בימים אלו אנו חווים עומס רגשי רב, מתערבלים בנו רגשות רבים, פחד, חרדה, דאגה, חוסר ודאות, תקיעות, המעמיסים עלינו וההופכים את ההתמודדות עם המציאות החדשה לחוויה קשה. בלתי נמנע שיעלו רגשות כאלו שאנו מקטלגים כלא נעימים ובאופן טבעי אנו ננסה לעשות משהו כדי להפסיק אותם.

IN TO THE WILD

אחד מתענוגות הבידוד הוא צפייה בסרטים, התכרבלות בין השמיכות, עם דובדבנים ויין והאיש שלי לידי היא סוג של חופש נדיר ומפנק. מה שראינו היום הוא סרט עצמתי ונוגע ללב, שהשאיר אחריו נימה עדינה של עצב, שלא מרפה. "In to the wild" אני יודעת שעבור רובכם זוהי נוסטלגיה אבל עבורי זו הייתה צפייה ראשונה.

מהי יוגה רוחנית

אחת לכמה זמן מתעוררת השאלה הזו מחדש. האם תרגול האסנות יכול להביא לשינוי ברמה הרוחנית ? בכל פעם מתנסחת לה תשובה מעט אחרת. רבים סבורים כי התרגול היוגי הינו משמעותי ברמה הפיסית, שומר על גוף גמיש ובריא. מרגיע את התודעה ומאפשר הפוגה מחיי היומיום העמוסים. רגע של מפגש עם עצמך, אם תרצו. כל אלו אכן מתרחשים בתרגול היוגי, אולם היוגה מכוונת גבוהה יותר לשינוי דרמטי יותר. שינוי המתחולל באופן הדרגתי, המתחיל מהתעוררות, מחיפוש, מרגע בו אנו מבינים שניתן לחיות באושר מסוג אחר. רעיון שנחקק בתוכנו, עדיין חמקמק ולא מעוצב אולם מזמין ובעל עוצמה. רעיון המוביל אותנו למחויבות לאמת פנימית, למודעות, למוסריות, לתקשורת אחרת עם עצמנו ועם סבבתנו.

עבודה נכונה, מנוחה נכונה

לחיות נכון זה לחיות את הרגע, להתבונן, לנשום, לנוע, לשחרר, להרפות, לנוח, לאכול נכון, ולמצוא משמעות ותכלית לקיום הזה. כל אלו הם התנאים לבריאות נכונה כזו שתתמוך בהתפתחות שלנו. מה שאנו זורעים, מה שאנו חשופים לו, מה שאנו צורכים, הוא מה שיניב את הפירות בחיינו. זה עד כדי כך פשוט שזה מכמעט מעליב. "כפי שיהיה הזרע כך יהיה הפרי" הוא אחד הסיפורים הבודהיסטים האהובים עלי. אם נטמון באדמה זרע של מנגו, מה שיגדל יהיה עץ מנגו עם פרי מתוק ועסיסי, אם נטמון עץ לענע נקבל את פרי הלענע המר. גם אם נטפל בו היטב, נתפלל, ונשווע לפרי מתוק כמנגו, עדיין נקבל את פרי הלענע שזרענו. 

לשחרר את הטוב והרע

לחיות נכון זה לחיות את הרגע, להתבונן, לנשום, לנוע, לשחרר, להרפות, לנוח, לאכול נכון, ולמצוא משמעות ותכלית לקיום הזה. כל אלו הם התנאים לבריאות נכונה כזו שתתמוך בהתפתחות שלנו. מה שאנו זורעים, מה שאנו חשופים לו, מה שאנו צורכים, הוא מה שיניב את הפירות בחיינו. זה עד כדי כך פשוט שזה מכמעט מעליב. "כפי שיהיה הזרע כך יהיה הפרי" הוא אחד הסיפורים הבודהיסטים האהובים עלי. אם נטמון באדמה זרע של מנגו, מה שיגדל יהיה עץ מנגו עם פרי מתוק ועסיסי, אם נטמון עץ לענע נקבל את פרי הלענע המר. גם אם נטפל בו היטב, נתפלל, ונשווע לפרי מתוק כמנגו, עדיין נקבל את פרי הלענע שזרענו. 

מעגל הדרך

תמיד המעגל הוא מעין מסע, מסע פיסי בו אנו צועדים על האדמה, בשבילים דרך הנופים הקסומים של טבע ירוק ופראי, אבל בעיקר זה מסע פנימי. מעין גילוי פנימי המפלס לעצמו דרך בין אנשים, מפגשים, ורגעים ...אינסוף רגעים.

דימויים מעולם היוגה

מילים בוראות אווירה. מילים יוצרות עולם תוכן רגשי ואנרגטי, מילים מאפשרות חיבור.

מי שקורא אותי כבר זמן מה מזמן יכול היה להבחין שאני מאוהבת במילים. די במילה אחת בכדי לעורר מארג שלם של אפשרויות, של תחושות של רגשות. לא פעם נכחתי בשיעור בו השימוש בדימוי מסוים, לא רק הבהיר את התנועה המבוקשת, אלא גם נתן לה משמעות וכוח הרבה מעבר למילה עצמה. דימויים נוצרים במהלך השיעור והופכים למעין שפה פנימית אשר משאירה את טביעות האצבע של המורה וחיות משיעור לשיעור כמו מטבע לשון. 

מה בין עצלנות לאלימות

אנחנו מנהלים את חיינו על הגבול הדק שבין עבודה מאומצת מדי שחלקנו מכורים לה לבין עצלנות ואי עשייה רובנו מתרפקים עליה מפעם לפעם. אנו מביאים לתרגול את אישיותיינו על כל מורכבותה ולכן בכוחה גם ללמד אותנו על עצמנו.

מחשבות על משמעות

השבוע נפל לידי שוב ספרו של קרישנמורטי, החופש מהידוע, ועורר מחשבות על מה חשוב באמת ? אחת לכמה זמן ברגעים של סדר פנימי מתעוררות ומראות שוב את פרצופן השאלות המטרידות על משמעות ? מי אני ? מה אני רוצה ?  האם אני מאושרת ? בדרך כלל הן מלוות אצלי במרה שחורה ובארומה של דיכאון. כבר מזמן אני חושדת שעצם התעוררותם היא כבר רמז לאיזה מרדנות פנימית מופלאה, שהשאלות הנוקדות והמבט הישיר בעיניים של עצמי, באה מתוך נחישות להביא שינוי, להביא שמחה. אז בלי להסתבך במילים גדולות, על כמה זה חשוב מדי פעם להתעורר ולשאול אני ינסה לתאר מה עורר את המחשבות הללו ..

להיות מאושרת

היה יום אחד בחיים שלי בו הבנתי שאני רוצה ויכולה להיות מאושרת. זה היה אחד הרגעים המכוננים הללו שבהם הבנתי לא רק בראש אלא בגוף, ברגש, בנשמה שזה מה שיש לי, שהמציאות לא תשתנה רק כי אני רוצה בכך. הבנתי שהשינוי אינו להשיג דברים שאין לי, ואינו בלשנות אפילו לא רק טיפ טיפה את האנשים הסובבים אותי ואינו גם לעבור למקום אחר ולברוא מציאות חדשה.

התמסרות

התמסרות, איבוד שליטה, ויתור על האגו, חיבור מהלב ואמון בעצמך.
רגעים של התמסרות ... כמעט רגעים קדושים​. לא פעם עמדתי נפעמת מול נוף יפה הנמתח עד האופק והרגשתי רק פסיק קטן מול כוחו ועצמתו של הטבע. מול התמונה הפנורמית הפורסת בהדרגה את המרחבים סביבי, הלכתי ונעלמתי עד שתחושת האינדיבידואליות שלי התפוגגה וחוויתי את העוצמה שבהשתייכות למשהו גדול ממני. רגעי אמון בהם נתתי לעצמי ליפול לתוך ידיים אוהבות, לאבד שליטה בגוף אחר, בנשמה אחרת, ללא כל אגו רק מתוך הכמיהה של הלב.

מהו חופש אמיתי

ולנו רוצים להיות חופשיים... חופשיים באמת אבל האם רגע עצרתם וחשבתם מהו באמת חופש ?

או באופן מדויק יותר מהו חופש עבורכם ?

הבית הפנימי

הבית הפנימי, המקום הזה שאנו מכנים סנטר או מרכז, שהוא מעין מרחב פנימי אינסופי המשתרע הרבה מעבר לגבולות הפיזיים של הגוף. מרכז פנימי, שהוא מיכל גמיש, מגונן ומרגיע, אשר יש בו הרגשה של חיבור וקשר עם המהות הפנימית הכי אינטימית שלנו. מקום שהוא כולו אמת או אמיתיות. מרכז שהוא עוגן, שהוא שהייה יותר מאשר עשייה. אולי נכון יותר להגיד, שבכל גרעין של עשייה, של פעולה אנו נושאים בתוכנו את המרכז הזה. כל תנועה אם תעשה מחוברת ואוטנטית תנבע מתוך הבית הזה הבית הפנימי. בתרגול היוגי כל הטכניקה המלומדת באה כדי לאפשר לנו לנוע מתוך קשר למרכז הפנימי כך שהתנועה תנבע מתוכנו, אז רק אז נרגיש בתנוחה בבית. רק אז הטכניקה המתודיקה תתגבש לכדי אנרגיה ותהפוך את התרגול מחיצוני לפנימי, מטכני לאנרגטי.